אני מאמין - איל שמעוני

אני מאמין - איל שמעוני

ה"אני מאמין" שלי כולל הרבה מ"רוח צה"ל" (כמובן שאני חייב לבצע את כל הכתוב שם, אך יש כמה דברים שאותם אני מדגיש במיוחד).
אני מאמין במשמעת כל חייל וחייל, מהדרגה הכי נמוכה. אני אשקיע ואצפה מהחיילים שלי שיהיו ממושמעים מכל בחינה. משריכת הנעליים וצחצוחם וכלה במצבי אבטחה בטנקים ובכבוד לזולת.
 
לדעתי, כאשר החייל ממושמע זה יסייע לו בשאר התחומים בהם יעסוק בצבא, מאחר וכל דבר שיוטל עליו הוא יעשה על הצד הטוב ביותר. אני אקפיד עם החיילים שלי על משמעת, כלומר, על מסדרי בוקר כמו שצריך, על עמידה בזמנים, ולא משנה בשביל מה.
לדעתי, כל משמעת מתחילה בדוגמה אישית מהמפקד, ולכן, כל עוד אהיה ברמה של מתחת למ"פ אדרוש מעצמי כל מה שאדרוש מהחיילים שלי, ואהיה איתם בכל זמן שאוכל. ברמה של מעל מ"מ, הדוגמה האישית תתבטא פחות בדוגמא אישית לחיילים ויותר בדוגמה אישית למפקדים שמתחתי.
אני אחנך את החיילים שלי לאהבת הארץ כמה שאוכל וזה מתחיל מזה שלא מלכלכים מקום ולא זורקים ניירות סתם ועד טיולים במקומות מסויימים.
אצפה מהחיילים שלי להיות אמינים. למרות זאת, לפחות בתחילת ההיכרות עם חיילים ועם מפקדים מתחתי, אוודה את אמינותם בכל מיני מטלות שאטיל עליהם לבצע. אני לא אהיה מוכן שפקוד שלי ישקר לי ולכן, אמינות ויושר בין אנשים הם בסיס לכל יחסים של עבודה, בטח יחסים אישיים עם חיילים שלי. ברגע שחייל או מש"ק שלי יהיה אמין ויבצע את המוטל עליו כמו שצריך אטיל עליו הרבה אחריות וכך, תהיה לו יותר מוטיבציה.
מוטיבציה נרכשת גם ע"י דאגה לחייל, דאגה לפרט. לכן, דבר שחייב להיות למפקד הוא דאגה לחייליו וכל הזמן לראות, לדעת מה קורה עם החיילים שלו, גם בדברים אישיים. חייל יהיה פתוח עם מפקד ויספר לו על קשיים אישיים שלו (וכך, כשתדע בעיות של חיילים שלך, תוכל לדאוג להם ולעזור להם) אך ורק אם המפקד "ייפתח" איתו לעיתים ולא יהיה נוקשה איתו כל הזמן. מפקד צריך להגיע למצב בו החיילים יבואו לספר לו על בעיות שלהם בלי שייגש אליהם. מפקד צריך לבדוק כל הזמן שלחיילים שלו יש מוטיבציה, שהם לא חולים, שהם מרוצים ביחידה. למרות זאת, המפקד צריך לראות ולשים דגש על כך שהחיילים שלו לא מוותרים לעצמם וכל הזמן שואפים למצוינות וללוחמה נגד כל קושי שיש להם, גם בגלל שהם רואים לעיניהם את המשימה, וגם בגלל הערכתם למפקדם שהטיל עליהם משימה מסוימת. כמובן שלי בתור מפקד, אסור בתכלית האיסור לוותר לעצמי ואני חייב כל הזמן לשאוף למצויינות (אך תמיד צריך לחשוב אם המצויינות הזאת לא תפגע בדברים ובגורמים אחרים).
אני מאמין במבצעיות וברוח לחימה בעיקר בזמן ביצוע תרגילים וכמובן במבצעים. לכן, ברגע שמתחיל תרגיל (וכמובן מבצע) החיילים והמפקדים צריכים להבין שזה לא "משחק ילדים" אלא זאת מלחמה וכך צריך להתייחס לכך. זאת מכיוון שהפעמים היחידות שבהן נוכל לצאת למלחמה הן אך ורק בתרגילים.
כל חייל שלי, וכמובן אני והמפקדים שמתחתי, חייבים לדעת מה המשימה שלהם ואת המשימה שלהם לאור המטרה, שהיא המשימה של מי שמעליהם.
ה"אני מאמין" מסתיים במילה רעות. רעות בין לוחמים היא הדבר החשוב ביותר, דבר שיביא לשיתוף פעולה בעת ביצוע כל משימה ולא משנה מה היא. אני אשאף לכך שיהיה גיבוש בין החיילים במסגרת שלי, ושבכל משימה שתוטל עליהם, הם, ואני כמובן, יחשבו איך לא לפגוע בחבריהם במסגרת ואיך לעזור לו כמה שיותר.
  
  
  
נכתב בקורס קצינים בסיסי, בה"ד 1

            
 
אני מאמין