איל שמעוני ז"ל

נולד בז' בחשון תשל"ו, 12.10.75
נהרג בט"ז באלול תשנ"ז, 18.9.97
  
איל, בנם של עוזי ז"ל ואורנה שמעוני
אח ללילך, תמיר, מיכל וגולן.
נכד לרבקה ודוד שמעוני ז"ל.
נכד לשרה וראובן לוין ז"ל.
  
איל גדל וינק תבונה, דעת וערכים בביתו האוהב באשדות יעקב מאוחד ובבית הספר התיכון "בית ירח".
במשפחה היה הצעיר בילדים. "העולל", כך קראו לו אחיו. הילד הקטן שכולם אוהבים וכולם מייעצים ומוותרים. בילדותו גם עסק בשחיה תחרותית. החריצות, המסירות והדבקות במטרה היו חלק מהמאפיינים שלו מילדות. הוא טיפח אותם בהתמדה עם בגרותו. תמיד היה עטוף חברים ואף לציניים שביניהם הצליח להחדיר את הרצינות בכל עשייה. לימודי התיכון ב"בית ירח" היו עבורו לא רק רכישת ידע, אלא גם גיבוש אישיות בוחנת, חוקרת ומלקטת כל ידע לקראת המחר
כאשר נשאל איל, "אילו תכניות למודים אתה מתכנן?", ענה: "מזרחנות, כי מי שרוצה שלום צריך לחקור וללמוד את המדינות איתן הוא רוצה להגיע לשלום". בגיל 16 נפטר אביו עוזי
איל עבר משבר קשה, הוא אהב והעריץ את אביו. המשפחה האוהבת, חבריו ומוריו עזרו לו להתגבר על משבר היתמות. הבן הצעיר במשפחה לקח על עצמו את האחריות על אמו. "אני אשמור עלייך אמא, ואף פעם לא אעזוב אותך" - היה אומר בכל עת
בהתגייסות לצבא ראה הגשמת מכלול הערכים לתקופה הזו. חשב ואמר שזו הדרך לתרום למדינה. הוא התגייס לשריון, סיים קורס קצינים בהצלחה, וכמובן שאף לעלות מיד לגולן, אבל, כמצטיין בקורס וכבולט ביכולתו המנהיגותית, נשלח לבה"ד 1 ב”הס לקצינים. למרות זעמו על השיבוץ, הבין לאחר הדרכה של מספר שבועות שב”הס לקצינים הוא המקום הראוי להנחיל לצוערים את הערכים והכלים שינחו אותם כמפקדים. הוא הפך למטיף בשריון שכל קצין חייב יהיה להדריך בבה"ד 1 כחלק ממסלול הקידום שלו ואז יתברך צה"ל במפקדים הראויים למילה "אחרי". לאחר שני מחזורי הדרכה בבה”ד 1 , חזר איל לחטיבה 7 , לגדוד 77.
איל נאבק להיות בין הקצינים העולים לקו בלבנון וראה בכך דוגמא אישית, שהיא אחד המאפיינים החשובים לקצין (לפי דעתו), לחימה בקו הראשון.
איל הספיק לעבור 5 מוצבים. התבלט בכל מוצב והפך לשם דבר בגזרה המזרחית, עד כי, כל חיילי גדוד חי"ר בגולני הכירוהו והעריכו אותו מאוד. מפקדיו בשריון כבר הספיקו להחתימו לקורס מ"פ בעודו ממלא תפקידו בקו
זה היה מימוש התסריט שעליו החליט איל. "אחרי גמר תפקידי כמ"פ, אני חוזר הביתה ואח"כ אחליט מה יהיה ההמשך", אמר לחבריו בכל הזדמנות. חבריו ענו לו "אתה, לא פחות מרמטכ"ל".
בקרב קשה בגזרה המזרחית בריחן, חדר טיל פגוט את טנק המרכבה ופגע למוות באיל
כל החלומות נתכסו בחושך.